פסק-דין בתיק תע"א 6954-07

רקע כללי

1.    בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, תוספות יוקר, הפרשי שכר והפרשות לביטוח מנהלים וכן לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן, מונחת בפנינו תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין "גזילת לקוחות", פיצוי בגין נזק לא ממוני, החזר הוצאות עודפות בגין שימוש ברכב והוצאות טלפון, וכן לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

2.    הנתבעת הינה חברה העוסקת בעמילות מכס ובשילוח בינלאומי.

התובעת הועסקה בנתבעת בתפקיד אשת מכירות החל מיום 13.8.01 ועד ליום 28.1.07, כאשר יחסי העבודה שבין הצדדים הסתיימו עקב התפטרותה של התובעת; לטענתה, בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים.

3.    ביום 13.8.01 נחתם בין הצדדים הסכם שכותרתו: "כתב התחייבות לאי תחרות ושמירת סודיות", במסגרתו נקבעו תנאי העסקתה של התובעת.

במסגרת הסכם זה נכתב, בין היתר, כי שכרה של התובעת בתחילת עבודתה יעמוד על סך של 5,000 ש"ח נטו לחודש ויכלול תשלום בגין דמי הבראה. כמו כן, הוסכם כי התובעת תהיה זכאית לביטוח מנהלים על-פי בחירתה לאחר שלושה חודשי עבודה וכי שעות עבודתה תהיינה בימים א'-ה' מהשעה 8:00 ועד 16:00 ואחת לשבועים ביום ו' מהשעה 8:00 ועד השעה 13:00.

כן נכתב בהסכם כי לתובעת ינתן טלפון נייד שישמש אותה לצרכי העבודה בעלות חודשית שלא תעלה על 450 ש"ח לחודש וכן רכב צמוד "לצרכי עבודה" כאשר עלות הדלק לא תעלה על 450 ש"ח לחודש (ראה - נספח ד' לתצהיר התובעת).

טרם חתימת ההסכם ניהלו הצדדים משא ומתן אודות תנאי ההסכם, כאשר, בין היתר, הועבר לתובעת מכתב הבהרות מיום 10.8.01 (נספח כד1 לתצהיר התובעת), במסגרתו הבהירה הנתבעת כי היא לא תוכל לחרוג ממדיניות החברה לכלול את דמי ההבראה במשכורת הכוללת. כן, נכתב שם כי ההגבלה של 450 ש"ח בגין הוצאות דלק הינה "פורמלית" בלבד, כאשר בפועל ישולם לתובעת החזר בהתאם לנסיעותיה, מתוך הנחה כי ניתן "לסמוך עליה" בנושא זה. בנוסף נכתב במכתב ההבהרות כי לאחר 6 חודשים ניתן יהיה לשוב ולדון בנושא שכרה של התובעת.

4.    מהראיות עולה כי השקט והשלווה לא שררו במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת, כאשר בין הצדדים היו חילוקי דעות חוזרים ונשנים בכל הנוגע להיקף הזכאות של התובעת לתשלום החזר הוצאות רכב צמוד שוטפות. חילוקי דעות שנבעו בעיקר מהשימוש שעשתה התובעת לצרכים פרטיים ברכב הנתבעת וכן חילוקי דעות שנגעו לשעות העבודה ולימי ההעדרות של התובעת.

על כך ניהלו הצדדים שיחות ואף התכתבות, בין היתר, באמצעות המייל.

5.    במועד סיום עבודתה עמד שכר הבסיס של התובעת על סך של 8,781.11 ש"ח בצירוף 240 ש"ח בגין דמי הבראה.

6.    ביום 28.1.07 הודיעה התובעת בכתב על הפסקת עבודתה בתוקף ממועד זה, לאמור:

"אני החתומה מטה מודיעה על הפסקת ההתקשרות בינינו החל מתאריך 28.1.07 עקב התנהלותכם בעבר ובהווה במסגרת העבודה המשותפת שלנו.

אבקש לקבל את הזכויות המגיעות לי מכח הדין, עם כל המשתמע מכך.

אין באמור לעיל מלגרוע מטענותי, תביעותי, זכויותי כלפי המעביד."

(ראה - נספח ב' לתצהיר התובעת).

7.    ביום 27.6.07 הגישה התובעת את כתב התביעה, במסגרתו עתרה לתשלום הרכיבים שבכותרת. לאחר מכן וביום 23.9.07 הוגשו כתב ההגנה והתביעה שכנגד.

8.    מטעם התובעת העידו בבית-הדין, בנוסף על התובעת, שלושה מעובדיה לשעבר של הנתבעת -

הגב' חיה אראפוגלו, אשר הועסקה בנתבעת בין השנים 2005-2008 במחלקת הזמנות ייבוא, הגב' שירה בן שחר, אשר הועסקה בנתבעת בשנת 2001 משך 4 חודשים במחלקת הייבוא וכן מר שמואל לוי, שהועסק כאיש מכירות בנתבעת משנת 2001 ועד לשנת 2005.